גבירותיי ורבותיי,
יצאתי למסע מעניין, ניסיתי בשכלי הצנוע "לתפוס" משהו חסר צורה
וחמקמק ולהניחו על שולחן הניתוחים.
אם כן, מהו הוא ייאוש?
וגם אולי יתכן מרפא?!

להלן ממצאיי -

ייאוש -
מיקום: הפער שבין הרצוי למצוי.
גורם: חוסר אמונה ביכולת לגשר על הפער הנ"ל.
זרז: התנפצות אשליה על מזח המציאות.
תזמון: אחרי שיא שלילי.
השלכות: פגיעה בכושר התפקוד, פאסיביות ודכדוך.
גשמיות: "ערפל" - ראייה; "רעש" - שמיעה; "טפלות" - טעם;
"גודש" עד "סתימה" - ריח; "נוקשות" - מישוש.
מהות: נטרול החושים !!!

איך ניתן לצאת מהייאוש. כמו בכל מגפה אחרת, יש לנתק בין חוליות
השרשרת: צמצום הפער בין הרצוי למצוי, הגדלת האמונה ביכולת
אישית והחלשת הזרז.
דרכים אפשריות למרפא:

1. הגדרות מטרות ריאליות וקצרות טווח. כך יווצרו חוויות
חיוביות של הצלחה שיובילו לדרך הבאה.
2. הגדלת הביטחון העצמי. כך יהיה יותר קל לבטא את הכישורים
האמיתיים.
3. ניפוץ אשליות יזום. כך בלון השקרים העצמיים לא יתנפח לגודל
בלתי נשלט ויחמיר את ייאושנו.