השמיים היו כחולים וענני נוצה קטנים שייטו בהם.
לכאורה זה נשמע כמו עוד פתיחה בנאלית לסיפור בנאלי על חיים
בנאליים ומקרה בנאלי.
מילא. לא זו כוונת המשורר, או הסופר, או מה שתרצו.
אתם רוצים סיפור ? (כן כן, אתם יכולים לעשות תנועות של
התעניינות).
טוב ילדים, שבו יפה ואספר לכם סיפור.

היו היו פעם... טוב, גם זו לא פתיחה טובה, מה אני לעזאזל, הנס
כריסטיאן פאקינג אנדרסן ? כן כן, אני יודע שלא מתאים לי לדבר
ככה. אבל יצא לי, נפלט לי, shoot me if you like
אני בסך הכל מנסה לספר כאן סיפור, קיביני... טוב, אני לא אמשיך
את המילה הזאת.
אז הסכמנו ש"היו היו פעם" זו פתיחה בנאלית גם כן.
מה זאת אומרת סיפור מתח לעזאזל ? מה אני וירג'יניה פ. וולף ?
לא יודע לספר סיפורי מתח, לא רוצה לספר סיפורי מתח, זה מעצבן
אותי. חוץ מזה יש לי לחץ דם גבוה, אז תסתמו בבקשה ותעזבו אותי
מסיפורי מתח, יש לי פטור מהרופא (יש לי גם כולסטרול גבוה, אבל
זה לא ממש קשור).

אז איך אני אתחיל את הסיפור הבנאלי שלי...
בוא נראה, שמיים כחולים, ענני נוצה משייטים, לא... היו היו...
לא.
אני יודע ! אאוריקה ! (כן כן, עכשיו צריך את הציור המטופש הזה
עם המנורה).
אני אתן לכם כמה מילים, ילדים, ותחברו מהם איזה סיפור שאתם
רוצים.
טוב ? לא טוב ? זאת ה (צונזר מחמת גיל השומעים) בעיה שלכם. אז
כמו שסיכמנו, אני נותן לכם כמה מילים ותחברו לכם סיפור כאוות
נפשיכם (הא, איזה (צונזר, מתחיל בפ) עברית יש לי, נכון ?). אז
ככה , תתחילו לכתוב: שמיים שחורים, אש, דרקון, יריות, מוסיקה
דרמטית, סכין מגואלת בדם, תנור, בקתה באמצע יער... זה נשמע כמו
(צונזר) סיפור מתח... לא נורא.

לא יכול לצאת מזה, בחיי. המתח הורג אותי.