מומלץ לקרוא קודם את "לפרוץ את החומות", החלק הראשון של שיר
זה

ובשובי מצאתיה עדיין עומדת בצורה
נותרה על תילה החומה הארורה
והפעם לבדי הגעתי
כשמאחורי לא חיילים ולא צבא
ללא כלי מצור, ובלי מכונות מלחמה

הישרתי מבטי אל החומה
אדומה כדם הייתה היא, ללא שערים, חתומה
וקול קרא אלי ממגדלי השמירה: "רצונך?"
"להיכנס פנימה", בקול מעט רועד עניתי,
"אהבתי לי שם מחכה"

קרבתי מעט, והקול שוב נשמע
"האין זה אתה שלפני שנה,
ניסה לפרוץ את החומה בכח?"
"טיפש הייתי אז", השבתי לעברם
"לא הבנתי שלאהובתי שבפנים,
ישנו המפתח"

"הסתובב, התרחק, אם אינך מעוניין שוב להיפגע"
זעקו השומרים בזעקה רמה
אך מול עיני עמדה רק האהבה

ואני קרבתי אל החומה
חץ אחד אלי נשלח, וחץ שני נורה
אחד את זרועי שרט, האחר החטיא
אך אני לא עצרתי את לכתי

חשתי במשיכה, ומהקסם בערו פני
חץ אחד הוכן, קשת נוספת נדרכה
עמוק בתוך ליבי, סערו רגשותיי
שומר אחד כיוון, קשתו של האחר נמתחה
מן הסדקים שבין הלבנים, אור לבן מתפשט לכד את עיני
שני חצים טסו לכיווני מן החומה
האור הבהיק, סינוור!... ונפלה דממה

צעדתי בפתח שנפתח, במקום נפילת החומה
והיא את זרועותיה מסביבי כרכה
אהבתה עלי הגנה, נשקתי לשתי שפתיה
וידעתי כי ניצחתי, וזכיתי באהבה

תודה לך רוית'וש. בלעדייך, החומות עדיין היו עומדות על תילן