למעריצה מספר אחת שלי.

הקטע הזה הוא על תקופות רעות שכנראה כבר הפכו לשגרה.
אני די בטוחה שאתם קוראים את הקטע הזה ומסכימים איתו אבל גם אם
לא, זה אולי פותח לכם את העיניים לגבי כמה אנשים אחרים
שסביבכם.
אז התקופה האחרונה שלך לא הייתה קלה, אה?
זמנים קשים, שלא נאמר אפלים עברו עלייך ואני יודעת שיש לך יש
את כל הסיבות בעולם להרגיש איך שאתה מרגיש ממש עכשיו שאתה קורא
את פירות מוחי.
מה שאני לא יודעת הוא מהן הסיבות האלה, הבעיה היא שאני לא
בטוחה אם אתה יודע.
אין לי מושג איך לנסח את זה אחרת ולכן אספר את סיפורי האישי
שלי, בתקווה שזה יספיק לך.
אז השנה האחרונה הייתה אחת הרעות ואין ספק שלא היה קל.
לא אלאה אתכם בפרטים שאולי ואולי לא הייתם רוצים לדעת, אבל
נסתפק לומר שהכל נגמר בקיץ.
האנשים הכי חשובים לי בעולם באותה תקופה נזלו לי מבין הידיים
מבלי שהבנתי למה, אחד אחרי השנייה ללא כל אזהרה או סיבה
שעניינה אותי אז.
אני פשוט לא יכולה אפילו להתחיל להעביר לכם את הרגשת הריקנות
שנשארה אחרי שהם עזבו, וגם לא את ההרגשה הנוראית אחרי שהסתכלתי
סביב וראיתי שגם אף אחד אחר לא נשאר.
אז כמובן שהזמן עשה את שלו והריק התמלא כמעט עד הסוף חוץ מכמה
כיסי אוויר שלפעמים עוד מציקים לי.
אותם כיסי האוויר האלה הם עכשיו השגרה שלי, זאת אומרת שההרגשה
הכללית הזאת מהקיץ עוד מנכרת בי באופן תמידי למדי.
עכשיו שאני מסתכלת אחורה קשה לי להאמין ששלושה אנשים גורמים לי
להרגיש ככה ליותר מחצי שנה, הם היו הסיבה- ואני בכלל לא עיכלתי
שכנראה, זה בכלל לא היה שווה את כל זה.
אז עכשיו יכול להיות שקצת מאוחר מדי בשבילי ואת הנעשה בשנה
החולפת באמת שאין להשיב וכנראה כיס אוויר או שניים יהיו אצלי
לעוד תקופה ארוכה למדי, אבל אני רוצה שעכשיו תבחנו טוב טוב את
הסיבה שלך ולראות אם יש לך אפשרות למנוע את הכיסים לפני שיהיה
מאוחר מדי.
אם אתה מצליח לעשות את זה, אל תקרא את המשך הקטע. כן בטח.


"חייכי, זה מה שנשאר" - זו תזכורת שאני מקבלת כל יום בפלפון
שלי בשעה 18:00.
אין מה לומר, זה חמוד וטיפשי ואני ממליצה לכל מי שהגיע לפסקה
הזו לעשות את אותה תזכורת בדיוק באותה שעה בדיוק. "אומללי כל
העולם, התאחדו."
אולי תתעודדו בעובדה שיש לפחות עוד שני אנשים בעולם שמחייכים
עכשיו בעצבות ממש כמוכם, באותה שעה, באותו חיוך באותה מחשבה
בדיוק על מה שאבד בדרך.
לפני שתנהגו כך, אני חייבת לשתף אתכם בכמה ממצאים שהגעתי
אליהם:
ברגע שאתם כותבים אותה, אין אתם מצהירים על כך שמעכשיו אתם
תהיו יותר שמחים, אלא רק על כך שעכשיו אתם לא כאלה.
"חייכי, זה מה שנשאר" מראה על כך שאתם כנראה בני אדם שנלקח מהם
הכל - חץ מהיכולת לחייך.
ברגע שהתזכורת הזו מופיעה על הצג, מחובתך לחייך.
יש להפסיק את התזכורת הזו ברגע שאתה בטוח שאין לך צורך בי כדי
להזכיר לך לחייך.

אוהבת עד עולם, ומקווה שתשתמשו בעצה שלי. בעצם לא.
יומטוב
רוני.