עוד שאיפה אחת, כמעט אחרונה.
המבט הבוהה שלך, חסר השליטה,
שאותי מביך כל כך.
האפור בחוץ חודר לחדרי,
לעיני, לליבי.
לא מצליחה לצאת מהמיטה.
אני לא רוצה אף פעם לפגוע,
אבל אני לא מצליחה.
אני דוקרת סכינים ובוכה מהצד.
אל תתאהב בי בבקשה,
כי אותך אני לא אוהב.
אותך אני רוצה לצדי רק כשאני בוכה.
אנחנו שנינו, מלנכוליים ופיוטיים,
חיים בתוך שירה.
ושתדע תמיד שזה לא אשמתך,
ואני תמיד אהיה כאן בשבילך.
סיגריה אחרונה, היא כבר לא בקופסה.