|
גם על עצמי לספר לא ידעתי
חושק בחיי נמלה עמלה
משאי אעמיס כנוע כמוה
עמו אשא ערירות כבירה
גם את בכיי כסופה מצמררת
בכי סרק ודמעות המכאוב
אוזן זרה נינוחה וקשבת
אוזן אחרת תמאן לצותת
כל מסעותיי דרכם לחינם היא
הוד והדר בריק טעמם
למה הופעתם דמיונות השוכרה
למה תכאיבי בדידותי המרה. |
|
|
נשפכה לי קולה
על המקלדת / וזו
ממש בכיה לדורות
/ שכן רמת
הכתיבה יורדת /
כשדביק לך
באצבעות!
צרצר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.