שיר אחר / קטונתי |
החדר מתמלא עצבות פתאום
ומילותיי רוגזות עלי
בבואי לטורפן בראשי.
"הלא שלי אתן" אני אומרת,
ספק בבטחון ספק בחשש
פוסקות הן - "איננו"
ואני מתכווצת.
בקיעתו הלאה של הלילה
ממיסה את שאריות היום.
הלילה נפער אל העצבות
שמכופפת קומתי
זורמת לאיטה אל חדרי
ממלאת את כל המרחב
נמוך יותר
נמוך יותר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|