|
החדר מתמלא עצבות פתאום
ומילותיי רוגזות עלי
בבואי לטורפן בראשי.
"הלא שלי אתן" אני אומרת,
ספק בבטחון ספק בחשש
פוסקות הן - "איננו"
ואני מתכווצת.
בקיעתו הלאה של הלילה
ממיסה את שאריות היום.
הלילה נפער אל העצבות
שמכופפת קומתי
זורמת לאיטה אל חדרי
ממלאת את כל המרחב
נמוך יותר
נמוך יותר. |
|
|
השיטה הכי טובה
לטפס מעל גדר
היא לזרוק את
נעל שמאל שלך
מעליה, כי אז
אתה כבר בטוח
תצליח לטפס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.