א. ניסן / ערפילי |
מדוע אין המילים מראות מקרוב?
כיצד זה מתבזה אני בשאילת שאלות?
הייתכן כי משום שתשובות אינן עולות?
רצון לי לרוץ בין השורות,
עת אלף רוח עליי שורות,
מרחף בקלילות מאות לאות,
מבלי הכאב, הבכי והלאות.
מורי הוא הסבל,
הכעס, עבר,
כבהמה בקצה חבל,
ובפיה סוגר.
כמיהות זרות צפות בחלל,
עדנתן רכה כרעד ענבל.
קדמת מחשבתי לוטה בעננה,
והרגש עוטה מסכות כוונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|