אני מכורבלת בזה:
שתי רכבות הרים
ואור עמום בפינה,
קולות של תיקתוק -
הכרית הוורודה,
הקולות שבקיר,
נשימה עמוקה -
חיוך נדיר.

נקודת הציון,
חזרה מהירה
וכן משהו יותר מודע.
ילדותיות מסוימת
שאושרה, לא אושרה.
נשיקות של יום חורף -
מרק עוף בשתיים,
הרדמות של יום טוב.

עצימת העיניים אל הפחד לאהוב,
עצימת העינים - שהות רפויה
אני אוהבת אותה.