[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"לשרוד משמע להתקיים בסביבה מאיימת. מכיוון שכל מה שקיים מאיים
על כל דבר אחר - אפילו רק במידה זעירה מאוד, כל סביבה הנה
רוויה באיומים: גרמי שמיים, רעידות אדמה, קרינות למיניהן,
וירוסים, חיידקים, נחשים, תאונות דרכים, רוצחים, טרוריסטים,
צבאות זרים, מחתרות ומה לא? לפיכך שרידות הוא מושג יסוד
שבלעדיו לא ניתן להבין את התופעה האנושית, ולא רק אותה...":
אורי מילשטיין, ד"ר במדעי המדינה, חוקר מלחמות ישראל,
היסטוריון ופילוסוף צבאי, וגם הוגה "עיקרון השרידות". בשנים
האחרונות פיתח את העיקרון הזה, או אולי נכון להגיד - פתח את
העיקרון הזה לציבור המבקרים, ונתן לו ביטוי במסה שחיבר: השלם
וצילו. http://www.globalno.com/a.php?c=um&a=121&rc=um

מהו עיקרון השרידות? את התשובה לשאלה הזאת אני מוצא גם אצל
מילשטיין: "לעיקרון הנטרול/שרידות, יש מעמד אפריורי במציאות
ובלעדיו לא היה נמצא דבר; לפיכך עיקרון זה גם צרוב בכל תודעה
לרבות בתודעת האדם."
אם שמתם לב, בתוך התשובה האחרונה של מילשטיין, השתרבבה
(התפלחה) מילה קטנה אחת והתחברה לה עם הכותרת "עיקרון השרידות"
וכאילו בת בית היא שם... אמור מעתה: "עיקרון הנטרול
והשרידות" - לא השרידות לבד...

ולעטי האישי. אני אוהב פשטות... אני בורח אל חיק הפשטות כאשר
מרגיש אני מאוים ואף כאשר אני מבקש לאיים על מישהו ועל דעתו
המסובכת... הייתי רוצה לנצל את הפסקה הזאת כאן למען לספק חולשה
אישית, שתקפה אותי מאז שהכרתי את מילשטיין - נכנעתי לה והשלמתי
איתה: אינני יכול לכתוב ולהתייחס להגיגי מילשטיין מבלי לקשט את
התייחסותי בביקורת, פעם נוקבת ופעם ארסית... אני רואה את השם
מילשטיין ועצב הביקורת מתחיל לפמפם... זו חולשה לכל הדעות,
וכנראה גם מילשטיין השלים עם חולשתי זו ופיתח לו מנגנון עזר
להתמודדות איתה: לברור מסך הביקורות את היפות והמחמיאות,
ולהתעלם מכל הסוררות האחרות...

נפתח במנה הזאת להיום: ד"ר מילשטיין איש פשוט הוא, ובזאת
מתגלמת עוצמתו הנפשית; אך את ההישג הכביר הזה מקלקל הוא בעצמו,
כאשר הוא מבקש לתרגם ולהעביר את הישגיו האינטלקטואלים אל הדף:
הוא מסבך את הפשוט במטרה להעניק לו נופך מדעי-אינטלקטואלי...
הוא משתמש במושגים ובמונחים לטיניים ולועזיים - היכן שניתן
פשוט להשתמש במושגים עבריים יפים ומובנים ונאים ומעל לכל
מקובלים. כך הוא נוהג עם שרידת רעיונותיו, הגיגיו, עקרונותיו
ופרדיגמותיו הרשמיים; קשה להשתחרר מהתחושה הזאת: מילשטיין
המוטרד ממעמדו האקדמאי (מהחרמתו האקדמאית שיזמה קבוצה אקדמאית
אפלה), מנטרל את האיום הזה בעזרת ניסוחים אקדמאים מסובכים -
שיזכירו למי ששכח זאת: הוא בנה הביולוגי של האקדמיה...
כך הוא הציג את חוק השרידות שלו, וכך הציג רעיונות אחרים.
לא כך מילשטיין בחדרי חדרים ובמיילים בתפוצה משפחתית; שם הוא
מתנסח באופן אנושי ובפשטות שווה לכל נפש, כי שם במחיצתנו לא
מרגיש מאוים כנראה, ובלית ברירה אני יורה לעצמי ברגליים!

לא כן עבדכם כותב השורות נוהג. אני מנסה לנוס אל חיק הפשטות
כאשר הנושא הוא רם ומסובך... אני מתמודד איתו דרך הפשטתו, וכך
הייתי רוצה להתמודד עם הנושא העכשווי. עיקרון השרידות שפיתח
ד"ר מילשטיין מתיימר להסביר כל פעולה ותופעה ביקום, לא פחות
ואף יותר: החוק הזה מתיימר אף להסביר את מוצאה של כל תופעת
התנגדות טבעית או מלאכותית הנצפית ביקום. במילים פשוטות
כהבטחתי: אחד העיקרים הבסיסיים של חוק השרידות הוא נטרול
איומים; היינו, אינני יכול להתקיים אם איני מנטרל את האיום
עליי, והעובדה שאני קיים מצביעה על מידת ההתמודדות המוצלחת שלי
עם נטרול האיומים עליי. אמרתי מידת ההצלחה, משמע: אני מצליח
פחות או יותר במשימת סילוק האיומים עליי, יום עסל יום בסל...
מכאן ניתן להתחקות אחר סיפור השרידות שלי ביקום; ואם נצייר את
הסיפור הזה בקו גראפי - נבין מדוע הקו הזה הינו תלול, פעם למטה
ופעם למעלה...

מצד שני, לא רק מאיימים עליי מכל עבר ביקום, גם אני מאיים על
כל המערכות הסובבות אותי ביקום! עצם קיומי מאשר את העובדה
הזאת: קיים - משמע מאיים; וכאמור גם מאוים! אני כמערכת מאיים
על כל שאר המערכות ביקום, ובד בבד מאוים מידי אותן המערכות; כל
מערכת הנמצאת ביקום שותפה היא למעמד שלי: מאיימת ומאוימת בו
בזמן.

המים טעימים. מדוע? אף אחד לא יודע, כך אנחנו יודעים ומרגישים
וטועמים: מים טעימים. אל המים הטעימים נולדנו.
עיקרון השרידות הוא יותר מופשט מהמים הטעימים. זאת האמת
המופשטת - לא כי מילשטיין אמר אותה, אלא כי נולדנו אל עיקרון
השרידות הזה: להתקיים משמע לשרוד, ולשרוד משמע לנטרל כל איום
הסובב אותנו.

כאשר יגלה מילשטיין את רמת הפשטות של העיקרון שפיתח, הוא יוותר
מרצון על תואר "מפתח" או "ממציא"... כי ההמצאה או הפיתוח הזה
כאמור שווים לתגלית המים הטעימים, ואף מופשטים המנה... ישנו
כאן ניסיון לתיאור ציורי כמובן, ואני מנסה בזאת, ד"ר מילשטיין,
להרים את קרן התגלית שלך אל רובד המופשט שלי...

תגלית מופשטת ברמה כזו חייבת להיות עמידה בכל תנאי ומקום; זהו
החוק הנלווה והנגזר ממנה... זהו חוק הטבע, ד"ר מילשטיין.
קיימת מוסכמה למשל אודות תיאוריות, תגליות, חוקים מדעיים
ותורות... מוסכמה זו אומרת, שתיאוריה או חוק שרירים וקיימים,
כל עוד לא באה תיאוריה אחרת או חוק אחר שיפריכו אותם... זה
נכון אפילו לחוקים הנשענים על משענת מתמטית, כימית או
פיזיולוגית... איך פנה מובארק פעם לערפאת: כול כלב ביג'י יומו
- ובשפה המדעית: כל תיאוריה והמפריך שלה...

לא כך התיאוריה שלך אודות עיקרון השרידות, כי המדובר כאן במפתח
לתיאוריות - לא בתיאוריה בפני עצמה. על-פי העיקרון הזה ניתן
לפתח תיאוריות וחוקים ותורות, כי יש לנו כאן עסק עם הטבע
בכבודו ובעצמו, לא עם התורות הנגזרות ממנו, ולא עם התיאוריות
המסבירות אותו. זו היא הרמה של התגלית שלך, ד"ר מילשטיין,
וברמה הזאת בגדת!

הטלתי פצצה! הבה נראה את עוצמת הפצצה, ולאחר מכן, אם תתנהג
טוב, אפרק אותה.

נניח שמונח לנו על השולחן חוק מסוים, ובא מישהו עם תיאוריה
נגדית והפריך אותו. במקרה הזה, המדען או החוקר הנדרש לעניין,
מקבל מייד את ההפרכה זו ומאמץ אותה, או מפריך את ההפרכה ודוחה
אותה, תלוי בתקינות ההפרכה וכוחה. אלה הן שתי האפשרויות
היחידות העומדות בפני מי שנקלע לזירה כזו.
אולם אם המדובר ב"מופשטת" כדוגמת המופשטת שקראת לה "עיקרון
הנטרול והשרידות", אזי האפשרויות השתיים שעמדו בפני החוקר לעיל
לגבי החוק "המופרך" שלו, מצטמקות כאן לכדי אפשרות אחת ויחידה:
הוא תופס את "ההפרכה" הזאת ביד, מביא אותה הביתה אל משפחת
"המופשטת" שלו, ומאמץ אותה למשפחתו. שם, באווירה המשפחתית
החמה, יש לו את כל הזמן שבעולם בשביל לתמרן ולראות איך מכניסים
את החברה החדשה לחיק המשפחה, במטרה שתחיה תחת שרביט המשפחה,
משפחת המופשטת.
במילים אחרות, אין ולא קיימת "הפרכה" ל"מופשטת", יש הסבר
להפרכה, שבדרך כלל בא לגלות עוד אופקים נסתרים של המופשטת
ולהרחיב את תחומיה. ההפרכה מצביעה על עוד אפיקים נסתרים
הקשורים במופשטת שלא היו ידועים לנו עד עכשיו. "ההפרכה" בפני
עצמה אינה מצביעה בהכרח על האפיק/הערוץ הנסתר של המופשטת שלנו,
אלא מייצרת בדרכה את אפקט צליל הפעמון, שבא להעיר אותנו מתרדמה
אינטלקטואלית שהאחראי לה לרוב הוא מחסור במידע שבידינו, או
חוסר ידע בעיבוד אותו המידע, וכך במהלך התרדמה הזאת - תהיה
סיבתה אשר תהיה - איבדנו קשר עם האפיק/הערוץ הזה. לפעמים, יש
בכוחו של צליל הפעמון הזה להצביע בוודאות על השביל בו נמצא
המידע החסר שלנו אודות המופשטת, ולפעמים הוא רק מורה לנו על
כיוון ללא סימנים מובהקים, תלוי בעוצמת הצליל ובאיכות הפעמון.
במילים אחרות, תלוי במהות ההפרכה העומדת בפנינו וטיבה.

לפני כחודש, ב-11.01.2006 ובאתר שלך [בעיית השרידות של חוק
השרידות, http://www.globalno.com/a.php?c=um&a=678&rc=um]
הצבתי לך אתגר בצורת "הפרכה" לחוק השרידות ולא עמדת בו! לא
השכלת לנצל אותה, את "ההפרכה", או אולי לא הצלחת לעמוד על
טיבה, וכתוצאה מזאת, אולי כהמשך טבעי לזאת, לא הצלחת לשאוב
ממנה שום סימן דרך, מובהק או לא, אודות האפיקים הנוספים
(הנסתרים) הקשורים במופשטת שלך, ושבאה להצביע עליהם. אני מדבר,
ד"ר מילשטיין, על "הפרכה" שהצבתי לך ב-11.01.2006, והצגתיה
לפניך באופנה המופשט ביותר - משמע שהרמתי לך את צלצול הפעמון
אל הווליום הגבוה ביותר, ולדאבוני לא שמעת שום צלצול ושום
פעמון, ואיחרת לשיעור... הוא אשר פניתי אליך לעיל בלשון ציורית
של "בגידה"! נא חפש לעיל הערך של הבגידה ורמת הבגידה שהואשמת
בה.

זהו נוסח ההפרכה המקורי (לשם תיעוד - אם הקישור לעיל יחליט
לשבות פעם; והיו דברים מעולם...):

אחד העיקרים של חוק השרידות הוא נטרול איומים; היינו, להתקיים
משמע לשרוד, ולשרוד משמע לנטרל כל איום הסובב אותך; ולמעשה,
כפי שלימדת אותנו, רק המידע בלתי מאוים, וכל השאר מאוים...
במילים אחרות, שרידותי תלויה במידת הצלחתי בנטרול כל המערכות
המאיימות עליי, ואין מערכת שלא מאיימת עליי, כי אני בעצם קיומי
מאיים על כל שאר המערכות, ולכן אני "מבין" את איומם "ההדדי"
כלפיי...

בקטע הזה שכתבתי לעיל שניסיתי דרכו להעמיק טיפה אל מעמקי חוק
השרידות, ניתן לאתר סתירה עצמית, או אם תרצה גול עצמי...
במילים אחרות: שרידותך תלויה במידת הצלחתך בנטרול איומי
המערכות מסביבך, ושרידות המערכות הסובבות אותך תלויה במידת
הצלחתן לנטרול האיום שלך עליהן; והשאלה הגדולה שאני מבקש שתענה
לי עליה היא: איך אני יוצא מזה! הרי אם אצליח במשימתי לשרוד -
אני אמור לנטרל את כל המערכות סביבי, עד להצלחה המקסימלית
שמשמעותה "התיאורטית" היא להישאר לבד ביקום ללא שום מערכת
סביבי; זוהי ההצלחה התיאורטית שאני אמור לשאוף לה; אך גם בזאת
אני מוצא סתירה עצמית, כי הרי אני יורה לעצמי ברגליים אם אני
מגיע לתוצאה הזאת: איך אני יכול לממש את שרידותי לבד ביקום?
התוכל לחשוב על תשובה כלשהי בנדון, ד"ר מילשטיין?


וזהו נוסח התשובה שלך ל"הפרכה"/"סתירה" (לשם התיעוד - אם
הקישור וכו'...):

אלברט ידידי, להלן תשובתי:

אין פתרון מושלם לבעיית השרידות ולדיאלקטיקה 'הבומרנגית'
שהיא יוצרת



הסתירה הדיאלקטית שעליה הצבעת, אלברט, תביא בסופו של דבר לקץ
החיים ועל כך עמדתי בספרי "קץ החיים" שיצא לאור שלוש שנים אחרי
"עיקרון השרידות". הדבר מודגם בצורה פשוטה מאוד בחיי אדם:
הרפואה המודרנית ביותר, גם זאת המוענקת היום לאריאל שרון, אינה
יכולה למנוע את המוות וכמה ליקויים לפני המוות.

ובכן, במה הועילו חכמים בתקנתם: במקרה של חיי אדם אנחנו מבקשים
להאריך אותם עד כמה שאפשר בלא מחלות ובלא נכויות עד כמה שניתן.
אותם דברים אמורים בשאר המערכות. וכדי לא להיקלע להשמדה עצמית
בתהליך נטרול האיומים כפי המשתמע מן הניתוח המבריק שלך, אנחנו
לוקחים סיכונים והימורים. פיתוח תיאוריה מלאה של שרידות תאפשר
לנו לצמצם את הסיכונים אך לא לבטלם.


ובכן, ידידי, ד"ר אורי מילשטיין, אין ולא קיימת "הפרעה" או
"הפרכה" או "סתירה" ל"מופשטת", ברמת המופשטת שלך הנקראת על
ידיך "עיקרון הנטרול והשרידות"; ואתה, ד"ר מילשטיין, הודית
בהפרכה הזאת (או בסתירה הזאת), וחתמת על ההודאה הזאת בכתב ידך
ובנוכחות עדים רבים. זוהי הבגידה, ד"ר מילשטיין! היא מונחת
לפניך בכתב ידך לעיל, ולפני כן שרדתי לך את הסעיף המיוחד
שבחוקה המתייחס לבגידה הזאת. (זהו התיאור בתלת מימדים לפצצה
שהטלתי, וכמו שהבטחתי לעיל, אם תתנהג טוב, אפרק אותה - ואצילך
מעינויי הבגידה...)

כתב הגנה לבגידת מילשטיין:

רבותיי וגבירותיי, חבר המושבעים הנכבדים,
אנו יודעים שאין ולא קיימת "הפרכה" ל"מופשטת", לא תיתכן
"הפרכה" למופשטת, אם-כי קיים הסבר להפרכה, שבדרך כלל בא לגלות
עוד אופקים נסתרים של המופשטת שיאיר את תחומיה. "ההפרכה",
במירכאות כפולות חברי המושבעים, תצביע אם כן על אפיקים נסתרים
הקשורים במופשטת שלא היו ידועים לנו עד עכשיו. "ההפרכה" נועדה
לייצר עבורנו אפקט של צלילי פעמון, שבאים להעיר אותנו מתרדמה
אינטלקטואלית שאחראי לה לרוב מחסור במידע שבידינו, או חוסר ידע
בעיבוד אותו המידע, ובגין זאת למעשה, איבדנו קשר עם האפיק
הנעלם הנמצא בתחומי המופשטת, ו"ההפרכה" באה להזכיר לנו אודות
קיומו.

רבותיי המושבעים, האפיק הנעלם הזה הוא "המידע" בכבודו ובעצמו.
הוא אשר באה הסתירה (ההפרכה) לעיל להזכירנו בו ובקיומו, כי רק
באמצעותו ובתיווכו, ניתן להפרכה שלנו מקום לחיות בשלום
ובאווירה משפחתית חמה עם המציאות של כל המערכות.

הסתירה היא: איך תיתכן שרידות כל המערכות בו בזמן, אם תנאי
שרידותן הוא האיום על אותן המערכות שהם קיימים איתן ושרידים
איתן! אני חייב אם כן מערכת בלתי מאוימת בפני עצמה, שתוכל
להכניס תחת כנפה את כל המערכות שביקום, באופן שתשלוט בהן
ותווסת את נטיותיהן. אף מערכת לא הייתה מתקיימת ללא ויסות
מלאכותי הנשלט בשלט מרחוק ע"י גורם שפעולתו נגזרת מישותו ומורה
עליה.

מוכרת לנו רק מערכת אחת, שיש בה התנאי הבסיסי שבגינו יכולה
לווסת את כל המערכות מבלי שמערכת כלשהי תאיים עליה: למערכת הזו
קוראים "מידע". המידע, לימד אותנו ד"ר מילשטיין, הוא בלתי
מאוים. הוא האחד והיחיד שאינו מאוים ולא יכול להיות מאוים. לו
אני קורא "אלוהים" ועובד אותו. ומי שהפנה את תשומת לבנו אליו
הוא הנאשם היושב כאן לפניכם על דוכן הנאשמים. אשר על כן,
ולפנים משורת הדין, התביעה בעצמה מבקשת מכבודכם לזכותו מכל
אשמה. עם זאת, התביעה, בד בבד, מבקשת להפנות את תשומת לב
הנאשם, שזיכוי זה אינו ערובה שתעמוד לו בעתיד, אם ויתעלם
מקדושת החוקה ובכללו הסעיף 3652 שעמד בגינו לדין בפני בית משפט
זה, וזוכה.

תובע וסניגור מורשה,
אלברט שבות




להלן תשובת ד"ר אורי מילשטיין:


כותרת: קוד היקום

לא יכולתי לנסח טוב יותר מאלברט שבות את הדילמות של עיקרון
השרידות כחוק-על או כחוק-יסוד של כל החוקים או כקוד היקום,
שניתן לפתח אותו אך לא ניתן להפריכו. ואגב, במסה שלי - תיאורית
S - עמדתי על כך אבל לא בבהירות כמוך. אכן עיקרון השרידות הובן
על ידי כהארה לפני כשש עשרה שנים ומאז אני עמל להבינו, להרחיבו
ולהחילו באופן שיטתי על תחומי ידע רבים. עד כה לא רבים התייחסו
אליו ברצינות אך גם איש לא הצליח להפריכו. אינני מצטער על כך
כי אלה חבלי לידה הכרחיים של פרדיגמה חדשה ואולי אפילו של
פרדיגמת-על. לפחות כל הסטודנטים שלי עוסקים בה מזוויות שונות
ועד כה נחשפו לה כאלף סטודנטים. מדרך הטבע, הפרופסורים מתים
והסטודנטים נעשים פרופסורים. זה תהליך ארוך אך לא חסר סיכוי.
אולי לא אראה פירות בחיי אך כפי ששנינו מסכימים המידע/אלוהים
יהיה עד לניצחון התבונה בפתחה את קוד היקום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מצאתי דרך נהדרת
לקרוא סלוגנים
במינון נמוך.
אני נכנס לדף
האחורי, שם
"גחלת" בפילטר
ולוחץ על "אני
רוצה עוד". הדף
שאני מקבל ריק
מסלוגנים מלבד
זה שבצד. אני
קורא אותו ולוחץ
עוד פעם על...

רגע...
שיט!
אם יאשרו לי את
הסלוגן הזה אז
השיטה שלי לא
תעבוד יותר !!!

אוף!!!


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/3/06 20:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלברט שבות

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה