עוד כשהייתה בי תקווה וחום, הסתכלתי עלייך מרחוק. בוחן, מקווה
שתבחיני. מפרש כל תת מודעות לסימן, כל צליל ומילה למשפט
ופיסקה.
עוד כשלשמוע סוד מפיך היה אינטרס ובעל ערך, כל תזוזה ממך גרמה
לליבי לדפוק.
עכשיו אמנם איבדתי את תקוותי, אך יחד עמה גם את מטעני. אני
חופשי לשקוע בדכאון, או לא. אני לא יותר בובת חוטים של
האינטראקציה שלך איתי ועם הסביבה. עם הסביבה אני בשולם, כי אין
לה יכולת לשנות בתנאיה משהו בתוכי. אני חופשי לשמוע אותך
מדברת, בלי לחפש משמעויות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.