|
במתנ"ס שעה של פחד
תמיד
בין שש לשמונה
בחורף
כשאנשים שאינם בעבודה
פוחדים
מסוף היום
תחיית הערב
בנטייה לארטילריה כבדה
לפיד, פופוליטיק, והגרלת הלוטו
עם עירית ענבי.
שמה
שלוש נערות
או שאולי צריך לומר ילדות
הדור הזה כל כך ממהר
שרות בועז שרעבי
היום
ביום הזה ממש
ומנצחת עליהם מורה מוסיקלית
והילדות שרות סולו נטול חטא
בשפה שבה נברא העולם
ואינן יודעות.
ותן לנו לחיות היום
מהתחלה
ועד הסוף
בתאורה כתומה מבעד לוילון
מזיזים פועלי שכר המינימום
המזדקנים
את השלטים
רפסודות העץ
ולעיתים מסננים קללה ברוסית
וסיגריות
ורוקקים ליחה
מה לכם ולהן?
מה לכן ולי?
שעת בין ערביים
במתנ"ס הדרומי המכושף.
|
|
|
מאוד עצוב לי
שאביה האיום כבר
לא מכיר אותי,
אני יושב וניזכר
בתקופה היפה
שהייתה לנו,
זה היה הרבה
לפניי רצח
רבין!
מי חשב אז שמשהו
כזה יכול
לקרות!
ואני אפילו זוכר
איזו ג'ינג'ית
שסובבה לו את
הראש!
מצחיק איך נשים
מפרקות חברויות
של שנים!
יגאל עמיר, בטוח
מתמיד בנוסטלגיה
המשותפת לו
ולאביה הלא כל
כך איום כמו
שהוא חושב שהוא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.