|
איך הצלחת?
ככה בכל יום ולילה להוריד אבן אחרת כמו פורץ מיומן
ככה, לילה אחר לילה עד שיצרת לעצמך סדק ונכנסת.
וככה בלי שאשים לב קמתי יום אחד בבוקר ולבי לא שלי הוא יותר.
גנבת אותו, כך בלי רשות, לא כי רצית אותו, אלא כי אתה אוסף
לבבות.
קיוויתי לעצמי שתטפל בו יפה ושלא אמצא אותו שבור אלא שלם
ומטופח.
קיוויתי לשווא, הצקת לו פה הצקת לו שם והוא הפך ונהיה שחור
יותר, לב מקולקל.
שראית שהוא כבר לא כשהיה החלטת להחזיר לי אותו.
וכך כמו פורץ מיומן בן לילה אחד החזרת לי לב מקולקל , שבור
ושחור
שאיש אינו רוצה בכלל לשמור.
אז פורצי היקר שאלה אחת לי אליך
כשהחזרת לי את לבי לא יכולת לסתום את הסדק בחומה?
כדי שהלב השחור שלי לא יציק לנפשי שפעם הייתה חזקה? |
|
|
מה עם הזכויות
על הסלוגנים למי
הם שמורים, בטח
לבמה חדשה אבל
למי עוד, מה כל
מה שאנחנו
כותבים נהפך
להיות בחזקת
הבמה, איפה
הזכויות שלנו,
עד מתי נסבול את
עקירת זכויות
היוצרים שלנו,
עד מתי?
אני דורש פתיחה
של הספרים,
ולבדוק מי
מרוויח מה?, של
מי כל רעיון,
ומי זה חרגול?
עו"ד שמעון
מזרחי, יו"ר
עמותת
הסלוגניסטים
מתוך מכתב חריף
לאחד רימר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.