כתבתי לך שיר
כתבתי יותר מאחד
ואיך זה שגם כשאתה איתי
אני תמיד לבד.
אתה לא מראה שאיכפת
אבל אומר שכן
ואיך זה שאתה הורס כל דבר אך לא יודע לתקן.

איך שוב עשינו מה שאנחנו תמיד עושים
בלי לדבר, בלי נימוסים
ואתה נרדם אז אני הולכת.
שבת בלילה, חוזרת ממך
מתפשטת ובוכה.

והנה אתה גיבור שלי, גיבור גדול
נולדת עם לב אך להרגיש אינך יכול
אני מתגעגעת אליך ולא מעיזה להוציא מילה
חושבת שהרוחות שכחו
והנה הסערה שוב מתחילה,
לובשת מעיל כדי לא להירטב
ותוהה - גם לך כואב?