גל עד / רגשות |
כך נמלטו הם פתאום
כמו ציפור שלמדה שימוש בכנפיה
הם אסרו על ליבי שוב לידום
את כבלי הברזל כבר התיכו
ועתה לא נחים מתזוזה
לו הייתי מוצאת פורקן לנפשי,
אם הייתי מוצאת תעוזה...
אך במקום זאת דומה לטובעת
באוקיינוס גועש של תוגה
ורק הדמעות מעידות שעוד יש בי
שביב של חיים וערגה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|