במהירות האור
נסיעה מטורפת חסרת מעצורים
על פני עולמות
כניסה למקומות שהדוושות
בהם הן לעג לרש,
הן אירוניה כמעט מזוכיסטית,
צריחות, כאבים,
דמעות של הפנמה
ודמעות של ילדים
דמעות של צער
ודמעות של אכזבה
והמילים שלי קטנות, מתביישות
מתנמכות,
והמילים של עצובות
ומנסות להבין.
מילים מרגישות
מילים קשות
חוששות
מגששות
בעולמות של רצון לשכוח
לברוח
לפתוח דף חדש
לעיתים מסע שדים
לעיתים חיוך של חסד
כניסה אל כוכים רוחשי צבועים
לאורה של אש המאירה
קירות אפורים
ועוד כמה צעדים אל חושך מוחלט
נגיחה בקיר
וצעדים מספר לאחור
קשה לבחור את הכוון
אז מדי פעם צומח משהו חדש
על הראש
או עצם אחרת נשברת
ויש לנגב את הדמעות
ולהפוך את התקליט
את אותו תקליט
אותו תקליט
שמן הסתם מנגן
את אותה מנגינה
מנגינה, מנגינה
שדורשת הבנה
לא אטימות
לא אלימות
לא רמאות
רק הבנה
ולא תזיק גם עזרה מעשית
ויש ננסית
בעולם הזה, בעולם כזה
שמורכב מהמון עולמות של כאב
ופחדים של המון עולמות בודדים
מול זיהום אקולוגי מתפשט
שיקוף מדויק של כל מתמוטט,
של חולשת הממסד, בממשל, המשטרה,
הסדר
והחוק
ועלינו לבדוק
עמוק
עמוק
ובעיקר להבין
את מסע השדים
מסע בין ידידים. |