אבויה אבויה
צורחת ילדה
כל מלאכיה נרדמו כולם
אמא, אחים, אחיות
בתפזורת
בחול, רק אבא...
אולי? רק שניות של תקוה
עד גם הוא מתגלה לה
ישן את שנתו הנצחית
יא אבויה.

אש שנורתה משמים
כמו סרט מדע בדיוני
כמו נוסע שמיני
שמזיל את רירו הנורא,
ממית את כל מי
את כל מה
שנקרה על תלולית של החול
בדרכו

ואתה, יא אבויה,
מביט על העם
ממרומי מושבך
השפה משתנה אך הצליל משתווה
והדם כמו החול
נשטף אל המים

נכתב בערב שבת, לאחר התקפת צה"ל בעזה בה נהרגה משפחה על חוף
הים.
מראה הילדה הזועקת "אבויה" אינו נשכח, אינו מניח.