אני רק רציתי לשיר
ורק רציתי לרקוד
אני רק רציתי לאהוב
ורק רציתי לצחוק

יש ימים
שרק רציתי לבכות
יש ימים
שרק רציתי למות
יש ימים
שהיו אפורים
יש ימים שפחות
יש ימים
ימים של אהבה

הימים שלנו
הם הימים היפים ביותר
הימים שצחקנו
הם השמחים ביותר
הימים שבכינו
מאושר או לא
הימים שאהבנו
והימים שפחות

לעמוד על במה
קפואה מכף רגלי
ועד קצה ראשי
לרצות לשיר
לרצות לרקוד
לרצות
ורק לרצות

להעיז
לבכות בדרך למעלה
להצליח
ואז לרדת למטה
לאהוב
ואז כמובן לכאוב

לרצות להמשיך
להמשיך לחלום
לחלום על אושר
אושר שיבוא
מתי שהוא יבוא
ויביא איתו
את אותה האהבה
שכולם מחכים רק לה

לחלום בגדול
גדולים מהחיים
החיים שמחכים
אחרי הכאב
כאב שזועק
זעקה שאין לה מענה
מענה קולי בטלפון
כשאתה מתקשר
תחפש אותי
אני כבר הלכתי...

באתי משם
משם לפה
אני הולכת עכשיו
עכשיו כבר מעונן
העננים מפריעים לי לישון
השינה שלי נודדת
הציפורים שנודדות מדאיגות אותי
דאגה של אמא
אמא שתמיד נמצאת קרוב
קרוב ורחוק
רחוק וקרוב
חכה לי
ואל תברח
הימים שלנו
הם הימים היפים ביותר...

זה השיר הכי מוזר שכתבתי... מדבר על כל מיני דברים בצורה
מעורבבת, מקווה שתבינו...