אור-טל צור / כשכולם הולכים |
והאור בחדר נסגר.
כשכולם הולכים,
הכל קפא.
רק אתה, בדימיוני,
לא משתנה -
נשאר, צופה, בוהה
בדברים שהיו,
בזכרונות שנחרטו.
כשכולם הולכים,
ורק אתה נשאר
הזמן עוצר מלכת
אז אני הולכת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|