מהלילה פוחדת,
שומרת שלא להתגעגע באור,
מלקטת את טיפות הגשם,
אל מול פניי,
השחר סוגר מעגל.
בילדותי,
צבעתי את השחור בקשת,
שמרתי עין אחת פקוחה,
יד מגששת מתחת למיטה,
הכבשים נרדמו מזמן.
מתעוררת עכשיו,
פותחת חלון לאפלה,
מביטה בדממה,
עוד צבע בהיר חלף לו בשינה,
זמן שאבד לי לעולם.
הפחדים של העבר,
שיתקו אותי,
בחרתי דרך התמודדות,
הנשמה לא תגווע,
בלילה אני ערה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.