|
רושמת עצמי לפניך
בריקוד אירוטי חושפני
של הנפש שלי
בפני הגוף שלך.
קוברת עצמך בתוכי
במילות חיבה
ומחשבות על תמימות לבנה
שלפתע חזרה לה
כאילו על-מנת
להישאר.
מוחה דמעותיי
העולות בעיניך
כארמונות החול הנשטפים
על שפת הים
בגאות הליל.
אוחזת את אמונך בידיי
מערסלת
מלטפת ויודעת
שמחר יהיה טוב
יותר.
16.02.06 |
|
|
-אמנון.
-מה?
-זוכר שפעם
נעלמת לשנתיים
ואמרת שאתה
מטייל בחו"ל?
-כן, אז?
-קראתי בעיתון
שהעלמת מס וישבת
בכלא.
-אה, זה.
טוב, עכשיו שאתה
יודע אני אצטרך
להרוג אותך.
אפרוח ורוד,
ימיו ספורים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.