[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








A tower.

High tower.

I'm down. Looking up.

I can't see the top of it.

I want to climb.

I walk around.

An entry. An entry. With stairs. All the way to the top.

But there's no entry. Why should there be a tower with no
entry? Aren't towers made for climbing? I walk away. I'm
away. I'm looking at the tower. Still can't see the top. I
walk farther. I'm farther away. No top. This is a tower with
no top. Why should there be a tower with no top? Aren't
towers made for watching the view from the top of them?

The fog covers the top of the tower. It might not be such a
high tower. It might simply be a foggy day. I stay the
night. Sleeping on the grass. Waiting for the next day.
Waiting for the fog to clear so I can see the top of the
tower.

I sleep.

Sleep.

Sleep.

Waiting.

Sunrise.

I'm still asleep though.

I awaken.

I'm awake.

It was a good sleep. On the grass. My clothes are wet from
the dew. A little cold.

I open my eyes. They take the time to get used to daylight.
I give them that time.

I look up. The fog still covers the top of the tower. I
decide that this tower is not as high as I considered it to
be the first time I looked up at it. It's just the fog that
covers its secret. And in order to prove it. I will climb to
the top of it.

But why climb? Does every tower need to be climbed? And why
should it be me, who climbs? What if I'm no longer
interested in climbing towers? What if I turn my back on
this one?

I walk away. I'm no longer interested in that stupid tower.
I rather keep walking, in the field. I look around. There's
wet grass and tall trees and butterflies and rays of
sunlight. I'm breathing in the air of the world.

Then, I blow out. There's nothing interesting here. Why keep
walking? I stop. I wonder.

Field. Butterflies. Wind. Sun. Tower. Stupid. The stupid is
I.

Tower.

Nothing is important but this tower. I have my mind on my
tower. My tower on my mind. It's there for me to climb.
Nothing else matters. I turn right back to the place I came
from.

The fog clears. I can see now. The top is a lot higher than
I thought. I can't see it. I came from afar, but even then,
I couldn't see it. I walk around it, searching. No entry. No
rope. No ladder. I'm tired. Tired of trying. I sit on the
grass, looking at my tower. I'm thinking.

I stop thinking. I'm waiting. If tomorrow comes, I will keep
searching. If not, I will sit here and wait for the answer
to come. If it doesn't, I will keep waiting anyway.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני לא זוכר אם
ניקיתי בין
האצבעות


זה שמשתין
במקלחת


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/3/06 13:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שיר-לי יונגבלוד

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה