|
כשהלב נמחץ ואין בו כלום
כשאתה מרגיש שחור וריק מתוכן
כשאתה מאבד את עצמך לטובת אחרים
כשאתה לא רואה כלום חוץ מעננים שחורים
כשהבלבול קורא מכל חלון
והעיפות והלחץ גוברים על החלום
סימן שמתת מבפנים
גם אם אחרים לא באמת רואים
אם אתה מעדיף לבד יותר מביחד
אם אתה רוצה את החופש אבל כולא את עצמך
סימן שאתה מת מזמן
לכל מי שקורא את זה עכשיו
חשוב שתדעו שיכולים לקרוא עוד המון המון דברים טובים בחיים
אבל אני לא יודעת אם יש לי כח לחכות לזה
הציפיה לבדה הורגת אותי...
ואני יודעת שהרבה יכעסו אבל אם אתפוס אומץ
כל הרע יגמר בבת אחת |
|
|
פרגן היא אמרה
לי פרגן
היוצרים הללו
יודעים לעצבן
פרגן כל עוד את
יכול,
כמה כבר אפשר את
זה לסבול,
שום דבר לא
נותר
מכבודך
המנוכר,
וממחר בחמש
ושלושים עת
יצירותיך החדשות
פה עולות,
תפתח דף חדש
תפרגן לחדש
ותמצא חרוז יותר
נחמד...
ק. מרכוס, צאר
רוסי, בקאבר
ממלכתי, לפי
בקשת רעיתו נקרא
לה אחותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.