|
בכביש הערבה שטוף השמש
פגשתי בגזע עץ חלול, בוודאי מקדם;
מימים בהם התגאה עדיין בצמרת
ושורשיו גמעו מים בלא מצערת.
בכביש הערבה שטוף השמש
נזכרתי בך, שהבאת לי אהבה לנפש
ואת צמאוני הרווית במגע קל ורך
של עדנת שדייך בפניי.
בכביש הערבה שטוף השמש
ציפה לבי לרכות ולטף
וגופי - אל דמך הגועש שאותי מניע
מיום שנחתי בזרועותייך באין מפריע.
בכביש הערבה שטוף השמש
חשתי בשלווה גדולה עליי נושבת;
נתתי לזמן החש לחלוף
עד שפי, את שפתותייך, שוב יפגוש.
16/02/06 © |
|
|
-טוב, זמננו
קצר...
-רגע, אפשר
למסור ד"ש לחברה
שלי נועה אסולין
מאשדוד?
-באמת שלא.
זמננו קצר.
-אה, טוב. אז
ביי.
(נוי-נוי
מאוכזבת שלא
נתנו לה למסור
ד"ש ברדיו, אבל
חוקים זה חוקים,
יו נואו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.