|
בנופי המדבר...
סביבי צוקי סלעים נצחיים
ומסביבם טרשיהם המתפוררים
ואני חושב לעצמי:
ראה סביבך העולם המרדני
המתעקש להישרד,
מסרב להישחק.
נושם אני את המרחבים
בהם הכוכבים בעדנה מנצנצים,
עומד מול העולם פנים אל פנים
ומכריז: גם בעבורי
טרם הסתיימו החיים;
הם רק מתחילים...
16/02/06 © |
|
|
-ילדה ילדה, את
יודעת מה השעה?
-אני לא ילדה,
אני פרי הדר.
שמואל
איציקוביץ' מספר
בדיחות קרש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.