|
אני יושב וחושב על אותה אישיות
אפילו שאין כמוה בכלל במציאות
אז תנו לי לחלום ותנו לי לחשוב
שהבן אדם הזה אליי קרוב .
אני מזיל דמעה מרוב המחשבה
אני מנסה להתרכז ועליו חושב
אפילו שפתאום אני שמח לרגע
אני נזכר בחלום והוא צץ לי לפתע .
את אותו הבן אדם קשה לי לשכוח
הוא מופיע בדמיוני גם שאין לאן לברוח
את תווי פניו אני מצייר גם כשאני מנסה להיזכר בדמותו .
הוא נותן לי השראה הוא נותן לי ביטחון
כי זה בן אדם שנותן את השאיפה שנותן כוח
לכתוב לצייר וגם לברוח
לשאוף לפסגה לשאוף למרחקים אלו התכונות שהיו בבן אדם מקסים .
אז דיי נמאס לי לרשום
אז תנו לי לחלום ותנו לי לחשוב
שבן אדם הזה אליי קרוב .
-- --
[ ]
=== |
|
|
פעם בארבע שנים
יש אולימפידה,
אנחנו שולחים כל
מיני מתמודדים
שחוזרים מקסימום
עם ארד או במקרה
היותר מחמיא
כסף,
חודש אחרי יש את
אולמפיאדת
הנכים, שכשהם
חוזרים יש מטוס
מיוחד שמביא את
המדליות, אנחנו
הארה"ב של
המדליות.
שזה מרגיע אותי,
כי אם מחר תיהיה
התפוצצות
גרעינית וכל
העולם יפגע,
כולם יהיו נכים,
אנחנו מנצחים את
כולם.
עמוס מהמוסד
מוצא נחמה
בפרוטזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.