עמית גרינלנד / עץ האגוז |
הילד שמאחור דוחף
רגע בשמיים, רגע בקרקע
שעת צהריים, כמעט בין ערביים.
אבא, אבא שלי
אבא שלי, מקדימה דוחף אותי
רוכסן נפתח, איבר יוצא
נופלים המכנסיים.
מורמת החולצה
אבא אותי הכי אוהב
הוא מנדנד, משחק מלטף.
חיוך על השפתיים
רוצה לומר לא
אבל איך, אבא הרי אוהב
בין לבין
ציור סוריאליסטי
עץ האגוז יודע את שעשיתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|