כולנו נולדנו לאמא יחידה
שלעולם לא הביעה כלפינו סלידה
תמיד תעריך ותמיד תתמוך
וגם אם עלינו אי-אפשר לסמוך.
אז למה אני מכירה אמהות כה שונות
שאת ילדיהן הקטנים לרוב מזניחות?
דוגלות בשיטות חינוך מחפירות
ואם לא עוזר, אף-הן מחמירות.
על השידה הייתה כל לילה מונחת
ולי זה גרם למצב של אי-נחת
ידעתי כי איתה אפגש עוד מעט
אפילו אם אצעד בשקט ולאט.
כשאמא שבה מהעבודה זה מתחיל
להיות כה ברוטאלי וגם קצת מבחיל
תופסת בחוזקה ובי מצליפה
אפילו שעדיין לא פציתי מילה.
היה לי קשה לגדול ולפרוח
והכי הרבה- קשה לי לסלוח
את חיי מיררה ללא רחמים,
הרגשתי אפילו שאין לי הורים.
עכשיו כבר גדלתי ואת הכל כבר הבנתי
לאמא אין כח כמו שחשבתי
אשה ממורמרת בחייה הייתה
ואת כל כעסיה הפנימה איתה.
שיר שעשה לי המון בילדותי.
(השיר לא נכתב עליי) |
