בראשית כל היו שמיים וארץ
תוהו ובוהו וחושך מוחלט
שיפוצים פה ושם , אלוהים עובד במרץ
על אף שיכל לעשות זאת בהינף יחד אחת.
יצר חיות, צמחיה, כל אחד ביום
כך התנהלו כרגיל הדברים במרום.

עד שביום האחרון לפני המנוחה
עוד לא ברור אם היתה זו טעות עבודה
שנבעה אולי מהנגאובר מרוב שלווה
יצר האל את אדם וחווה.
ואם לא היתה זו טעות עבודה אחרי כל השבוע
שמא אותו יצור תבוני נברא לשם השעשוע?

חיש מהר הצליחו השניים לעלות לבורא על העצבים
והלה כמובן חת ושתיים זרק אותם ממשכנו שבמרומים
"פרו ורבו ומלאו את הארץ" אמר הבורא
מה יקרה אחר כך? נחיה ונראה.

פקודה זו הובילה למעט בלאגן
הדור השני כנראה, היה הרבה פחות צייתן
אחרי רצח אחד ודורות שלמים שטופי זימה
החליט האדון שמשעממת היא הבמ.
בחר מישהו מאוד נוח שיבנה תיבת עץ
כי לא צריך הרבה מוח כדי להבין שכל העסק מתפוצץ

אחרי סופה וקשת בסופה, החלו העניינים לזוז מחדש
כל אחד דרכו, כל אחד ומעשיו, יש ברית עם הבורא אין כל חשש
תקופות באו, תקופות הלכו, מעשים היו וחלקם נשכחו.

עד שלפתע יום אחד נזכר האדון
שהיה לו עם אחד, אברהם, איזה הסכם קדמון
כנראה שהוא הבטיח לאותו אברהם
שיתן לצאצאיו איזושהי שממה ויהפוך אותם לעם
הבטחה זו הבטחה, קל וחומר אם של אלוהים
וצריך לעשות את המלאכה גם אם עברו מאות שנים.

מיד ניגש הוד מעלתו למשימה המשעממת,
ובמוחו הבזיקה מחשבה מעניינת.
אם כבר מובילים עם שלם ללא כל אוריינטציה 40 שנה במדבר
מדוע לא לחייב אותם לעבוד אותי ככל שאפשר?
את מחשבתו יישם במעמד מרהיב, שבו הוריד את תורתו על שני לוחות
ובכך ביסס את יסוד המונותיאיזם לכל התקופות.

כך עברו המון שנים באותה ארץ מובטחת
העם עובדים את אלוהים בשלווה ובנחת
עד שיום אחד קם מישהו, קראו לו ישוע
במציאת דרך חדשה היה הוא שקוע
הלשנה כאן, צליבה שם וזה סופו של הבחור
אז עוד לא ידעו מה יהיה ערכו של אותו סיפור.

עברו מאות בשנים ומאות קילומטרים
סיפור דומה התרחש אצל השבטים הערביים
למישהו כנראה נמאס מסיוטים
והוא עבר לחלום שהוא מדבר עם אלוהים
ישר החליט דת חדשה להקים
שאיחדה כמובן את כל השבטים.

ולמרות ששלושת הקבוצות מאמינות בכמעט אותה ישות
עד היום הן לא מסתדרות ממש בקלות
וכשלמטה הכל הולך ומתפוצץ
אלוהים למעלה במשכנו רובץ.
האם יש סיכוי שאי פעם נחזור לגנו?
קודם נקווה שיחזיר כאן את הסדר על משכנו.

הדת השפיעה ומשפיעה לאורך כל ההיסטוריה
על כל מהלך ולו רק בתאוריה
ההיסטוריה הוא סיפור ארוך, אך לא ערוך
על המין האנושי, יהי זכרו ברוך.

12.2.06