הגשם נוחת, והרוח שורקת
ובין כל הצללים זעקה מטורפת
"סליחה! סליחה!" והכל מנוכר
והכל מבוקר, והכל מסוקר
והציבור רואה, והממשלה זועמת
ומעולל שבוכה משפחה מתעלמת
והאבא, והאמא מחזיקים יד ביד
כשהילדים מתחבאים והתינוק מפוחד
מבודד, מרופד בשמיכה מיוחדת
ממשי נתפרה בנוצות מעוטרת
ואבא ואימא שכחו כבר מזמן
את תמצית החיים וחלומות, מקומם
והעתיד מעורפל, ואפור בתכלית
ונשימות מתקצרות, ושקט מבעית
חששות מתגברים, ואפלה משתלטת
וברגע של אמת האמונה נשפטת
וכולם צוחקים, והמופע עוד ממשיך
כשהאורות מתחזקים ובחוץ כבר מחשיך
וקורבן חף מפשע במרתף שחור נחקר
"סליחה! סליחה!" והכל מנוכר. |
