[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כבר שישה חודשים עברו מאז דיברו, היא והוא הולכים במסדרונות
אין סופיים. כולם מסתובבים באותם מעגלים שוב ושוב. כל השלמת
סיבוב יש את אותה ההרגשה, שכבר היו שם, במצב הזה בעבר. ולמרות
זה, אף אחד מהם, לא שובר את דממת הסיבובים.
הוא, כבר ניסה הכל. ניסה להתפלל אליה, להתחנן, לשלוח לה פרחים
ומתנות קטנות ודבר לא עזר. הוא אפילו כתב לה שירים מה שלא ידע
לעשות בעבר, הלחין אותם למנגינות והביא את כל העולם אליה.
רק שתדע כמה שאהב אותה. היא רק התעלמה. סגרה את הדלת במנעול
צבוע בצבע שונה שלא הכיר. ניתקה עוד יותר את החוט הדק שכן היה
ביניהם.
היה לו ברור שפגע בה. פגע בה כמו שאמרה
"בחיים לא פגעו בי ככה. פגעת בי יותר מכל בן-אדם שאי פעם פגע
בי! "
לכן הוא ניסה, לחץ, אבל הסחרחורת הזו מזיקה. מה היא לא מבינה?
פתאום חשב לעצמו
"רגע, אולי בכל זאת לא ניסיתי את הכל. נתתי כל מה שיכלתי
מעצמי, אבל את ליבי בשלמותו, עוד לא נתתי".
הוא לקח סכין מטבח גדולה וחתך מסביב לליבו. הוא גסס, ידיו
חלושות ועיניו כהות. בשארית כוחו הוציא את ליבו ומת.
עוד לפני שחתך את ליבו, הוא כתב מכתב לאהובתו ובו כתב שעכשיו
נתן לה הכל. כולל את ליבו בשלמותו.
רק שתדע,
כמה הוא אוהב אותה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מאיפה אתם
יודעים את
האימייל של
חמי?


בדיחה שהופיעה
כבר ומוחזרה,
אבל באופן יותר
פאנצ'לייני לכל
הדיעות
(שמסתובבות כאן
לפחות)


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/3/06 2:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנוק קורן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה