|
בא לי לבכות, לשבור, להרוס
אך אין דרך חזרה.
מתי אוכל להיות אני?
לדבר איתו בגילוי לב...
לשתף בחוויות וליצור עוד
לקיים עולם ללא עבר.
משתפת את הצחוק, הדמעות
ומשחקת לעיני כולם.
בושה.
נהמה רמה.
אף אחד לא ראה
נעה עם זרם הרגשות
ונתקעת בעיני המתבונן...
חתך.
פצע עמוק.
אף אחד לא רואה
פעימה אחר פעימה משמיעה
ולדבר לא מצליחה.
כעס.
אכזבה עזה.
אף אחד לא יראה
הוא יקר לי כל כך
ואני מוותרת עליו בלא מאבק.
בדיחה פה, שם
צחקוק קל לשמע העבר.
הוא נשמט לי מהיד
נעלם ברוח...
עוזב. |
|
|
פעם, באיזו
הרצאה על סמים,
הייתי היחיד
שענה על שאלות
המנחה, ועניתי
על כולם נכון.
כשההרצאה נגמרה,
המנחה תפס אותי
בדרך החוצה ושאל
אם אני מתנדב
בעמיתים, מן
הסתם, עניתי
שלא. הוא תקע בי
מבט שמתקשה
להחליט אם אני
ג'אנקי או דילר.
אני פשוט הייתי
בין היחידים
שאשכרה הקשיב
בהרצאות האלו
בשנים
הקודמות...
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.