לא
אני לא אמשיך לבכות על העבר
ולא, אני לא אמשיך לשאול אתכם שאלות קשות
לא
אני לא אתן לכם לראות אותי נופלת שוב כמו שנפלתי.
לא... אין לכם מושג איך שזה כאב.

כן
אני מודה שאני לעולם לא אשכח
וכן, אני לא אחזור להיות אותו דבר גם אם ממש תבקש ממני
כן
אני כן חיה את ההווה שלי סוף סוף, ולא את העבר.
כן... אין לכם מושג כמה זה כואב.

נמאס לי לכתוב עליכם שירים
נמאס לי לקנא בך
נמאס לי לחשוב איך למשוך אתכם
נמאס לי להרגיש פחות מכם.

רק בגלל זה הלכתי.

אולי עכשיו אתה מבין
למה אני "מסתובבת כל הזמן עם נריה והשניה..."
כי איתם אני מרגישה גדולה.
חשובה.
אני מרגישה משהו.

אתם כבר לא אשמים,
אני חושבת שעכשיו זה רק בגללי
בגלל טעויות מהעבר שלי
אבל אל תפסיקו לנסות
אל תוותרו עלי שוב
לא שוב.

כי גם אם אני רחוקה...
אתם עדיין

         האנשים שאני הכי אוהבת בעולם הזה.

מוקדש לכם, אנשים יפים שלי, אולי יום אחד תצליחו לפענח אותי,
ואני כבר לא ארגיש כלום לידכם...
   תראו כמה אתם יפים, איך אני יכולה להרגיש כמוכם?!