לירון צוקר / צביטה |
פתחתי את פי
והשמעתי קול
נצבטתי.
כאב לי מהבטן
התעוותו פניי
נצבטתי.
דחו אותי, חנקו אותי,
עם אבזם מזהב טהור
זה כאב לא פחות, מהכאב של שלשום.
נצבטתי.
ולא זזתי לשניה
נצבטתי
כמו כל אדם אחר
זה כאב,
זה שרף,
אבל
קולי נדם
נצבטתי, שוב פעם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|