[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רם חן
/
צורי את גינס - חבילות שי

בעודו בחיים, החליט צורי להפסיק לעשן.
הוא עזב באישון ליל את הקיבוץ והצליח להתחמק מרינה שבדיוק חזרה
מקטיף הקלמנטינות החודשי. אף אחד לא שאל למה רינה קוטפת פירות
הדר בלילה ולמה היא עושה את זה רק פעם בחודש, אז הוא גם לא
שאל.
מוחו הקודח לא הפסיק לחפש מילה נרדפת למילה "תזזית".
צורי ביקש משאלה מכוכב נופל, וזה כאילו בכוונה, נפל לו ממש ליד
הראש.
מחשבות החלו להציף את מוחו, עד שגרמו הצפה והיה זקוק לשרותיו
של אינסטלטור. כשזה סוף סוף הגיע, התגלה לעיני צורי מחזה מרהיב
בדמותו של חריץ שעיר להפליא.
"תחתום לי כאן, כאן וכאן", ביקש פקיד הבנק מצורי.
צורי לא הבין מה הקשר, אבל לך תוכיח שאין לך אחות.
משום מה, הרגיש צורי חום בכפות רגליו. הסוכן הסמוי שעמד מטרים
ספורים ממנו הביט בנעשה ולא אמר דבר, עד שהאש אחזה גם בכפות
רגליו.
צורי, שינה את שמו באותו הרגע לעוזי, בשל העובדה שכל כך אהב את
דובי גל.
הכלייזמרים הפסיקו את נגינתם לרגע, וזיוף קל נשמע ממכונת
הכתיבה של "אולד מקגריידי".
שפמו של אדון ליאון החל לדגדג את לחיו של עוזי, וזה הבין
שנשיקה צרפתית כבר לא תצא לו מכל העניין, ועדיף לחכות
לסילבסטר.
ואז, נפתחו שערי רקיע, יצאה החמה ממקומה ואמרה לכל העוברים
ושבים: "בוקר טוב לכם, בוקר טוב לכם".
היה אפשר להתווכח על זה, כי בוקר זה לא היה, והוא גם לא היה כל
כך טוב נוכח העובדה שעוזי והסוכן הסמוי החלו לעלות באש.
גופו החרוך העלה ניחוח של סביוני קיץ.
פטריות רעל החלו לצוץ בכל פינה. סופי הייתה אומרת על זה: "זה
ממש מוזר".
צורי שבר את העפרון, אמר "על החיים ועל המוות", שר את ההמנון
הסורי והצטלב. לאחר מכן החל לבכות בכי תמרורים, ו"אין כניסה"
אחד החל לצחוק בהסטריה. "שמע ישראל", החל לזעוק זמר מתחיל בשם
סעדו, אבל אנחנו כבר ממש יוצאים מכל פרופורציה. סעדו הוא הרי
דמיוני, בניגוד לשאר הדמויות בסיפור.
הארי פגש את סאלי והחליט להפרד ממנה סופית, לאחר רומן סוער עם
רינה הקיבוצניקית שקוטפת קלמטינות בלילה, מדי חודש בחודשו.
פתאום עבר איזה שמנדריק אחד, זרק קלפי טארוט על כמה שוטרים
סמויים והחל לברוח כאילו מישהו רודף אחריו. בדיעבד, מסתבר
שנחמן (כן, זה שהתאמן עד שהפך מאומן משהו בנזונה), רדף אחריו,
וגם השיג אותו. טוב, אחרי כל האימונים אפשר להבין למה הוא רץ
כל כך מהר.
גינס ישב בחדרו כל אותה עת והמתין לטלפון.
אורי צבי גרינברג התקשר ואמר: "גינס. יש לנו שיא חדש!"
וכך, החל הטרנד של הכתיבה תחת השפעת סמים קלים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני חושב שאני
קיים, משמע אני
קיים.

אני חושב


הנזיר האלקטרוני
ברגע פילוסופי
משהו


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/3/06 1:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רם חן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה