היום יהיה קר מאוד, הבל חם עולה מהפה, והמדשאות כבר מתחילות
להתכסות בכפור לבן. קו 28 האחרון ייצא מהתחנה, והיא תחשוב,
אוח, איך אני רוצה ללכת ברגל. והיא תחשוב מעניין באיזה מן
החדרים האלה היא מתחבאת הבחורה ההיא שאני מחפשת, ובעצם כבר שנה
איננה כאן התפוגגה כמו כולם ונעלמו עקבותיה.
היא תחבק את עצמה ותדמיין מרק חם ומישהו שיחבק, ובבית יחכו כל
השותפות, ואולי מרק, ואולי מישהי תחבק. והיא תספור על אצבעות
ידיה הקפואות מטבעות מצלצלים ותחשוב לעצמה "מה חשבתי כשלקחתי
את הקורס הזה, לעזאזל?"
השמיים יהיו כחולים כהים בקסם הרך הזה של החורף. היא תדע
שלחייה אדומות מקור ותחכה שהאוטובוס ייקח אותה הביתה.