קיבלה פניי ביום חג לאהבה;
ביקשתי מן השמש שתעלה זיווה
כי, גם אם אהובתי רחוקה בגופה-
אין נפשי מיוסרת ובוכה
בשל קרבת המחשבה.
מבוקר עד צאת הלבנה
ברכתיה בשל אהבתה
המניבה לי פרי למאכל
במסע מחשבות לא קל,
כשעל גבע משאי טעון
ותרמיל נפשי עמוס.
עוד רחוקה הדרך אל החיים כזוג
אך טוב לי, כי סוד אהבתה בנפשי כמוס;
אהבתה דומה לבריכה המלאה בברקים,
עמוקה ושקופה במבטים,
וחיקה העטור בכוכבים זוהרים
משכימני מיגון הערפילים.
15/02/06 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|