|
הבנתי שכבר מאוחר
להחזיר את המחר
וכשניסיתי לבכות
לא ירדו שום דמעות
נשארה הלחי יבשה
והנשמה
נרטבה במיליון טיפות מלוחות
כי לבכות פנימה אני עוד יכול
ככה שהיא לא תדע
שאני סתם נוקט עמדה.
לא ממש איכפת לי
מי ייקח את הדירה
אני רק צריך
שהיא תסבול נורא. |
|
|
יש כאב יפה
שעובר מהר, שאני
רוצה לא
להיזכר,
איך אני עמדתי
שם...
...
ככה את רוצה!
יגאל עמיר, מצטט
נביא בעירם! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.