|
שיר שהקלטנו לפני יותר משנתיים. הביצוע לא משהו
אבל אני חושבת שזה שיר קצת יותר שובב/נועז מהאחרים...
מה דעתכם?
בקרוב / מילים ולחן: ברדוש טלי נוי-מאיר
בקרוב יסתיימו ימי הבצורת...
רק שהוא לא ישב פה
עם ריח האפטר-שייב שלו
הפעם לא אסרב לו...
בקרוב יסתיימו ימי הבצורת...
ורגע הזיהוי עם החיוך המבויש
קצב הלב שלי מוחש
וריח מוכר של משהו ישן חדש...
הוא מדבר - אנ'לא שומעת
רואה שפתיים רוצה לגעת
האינטליגנציה שלי כבר לא קובעת...
בקרוב יסתיימו ימי הבצורת...
או, כל תא וחלק בי כבר מתרוצץ
מפיץ בי חום כמו אטום שמתפוצץ
מגע אחד שלו יכול לשים
לבלגאן הזה קץ..
והעיניים מדברות
ומשדרות את התחושות
ואת התנוחות האפשריות
וגם את כל הסכנות
בקרוב יסתיימו ימי הבצורת... |
|
|
הרי כולם יודעים
שלאונרדו (לא,
לא הצב נינג'ה)
לא יכול היה
לשלוט
בנפיחותיו, למה
אתם חושבים שהיא
מחייכת ככה?
אני, מהרהר
באומנות הרנסנס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.