את מחפשת את עצמך בחוץ..
בקור המקפיא הזה
שאפילו כלב לא מסתובב
את עומדת שם בקור
מחפשת משהו שאבד עם השנים
מחפשת את אותה תחושה שכולם קראו לה אהבה
את לא מרגישה את הקור שחודר לעצמותיך
ואת לא מרגישה את הכאב של השנים שחלפו.
נזכרת שוב איך הוא חיבק אותך
ואיך בכית כששכבתם

מחפשת בין האבנים הקטנות את אותם רסיסי אהבה נשכחים
בדיוק באותו מקום שהוא אמר לך שזה נגמר
את הכל השלג  כיסה
ואת ניסית בחום גופך לחמם את האדמה.

את מחפשת את עצמך בחוץ
ובין דמעה לדמעה אני מזכירה לך
כי ישנה עדיין אהבה...
אך את-
לא מאמינה וממשיכה לחפש את רסיסי האהבה.