|
ושוב...
מילתי מתלחלחת
ממתק שפתייך
ידייך חופנות אתרוגי
בקדושה.
ריח עגבים באפי
נשימתי כמגמה
רותחת
בשביל החלב.
בחלקלקות לשון
שחררת רסן אוני
בתימרות אש
של יורה רותחת
ושוב...
י.ר |
|
|
כבר שלוש שעות
שאני רוכבת על
הפרה ומנסה
להכנס לעיר.
מיכלי חושבת
שהיא ליידי
גודייבה, ומבינה
שגם הרוכבים על
פרות מזיעים בין
הרגלים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.