שלוש הקטן / המנהרה |
מבפנים מרגיש לי קר
לוגם לאט מויסקי מר
איך שדגן הופך שיכר
הו, איך ליבי שוב כנייר
נקמט, נקרע, נצבט, נשבר
ואיך אני כמו בובה
בין שתי ידייך מחימר
פורט ברגש על גיטר
והנה שוב נקרע מיתר
זה רק מפני, עולם אכזר
האהבה-זה מיותר
ובתקווה, מטפס על הר
מקיף כיכר ועוד כיכר
אבל אחי תדע דבר
שלך עליי לומר
בכל ורד יש דרדר
אך לא כל לב רחב הוא צר
אך לא אפול שוב אל הבור
הפעם, על הגשר אעבור
אשמע פתאום ציוץ ציפור
ולא יהיה עוד חושך - אלא אור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|