זה קרה כשבועיים לפני הבר מצווה שלי.
יש תמיד את הקטע הזה של הכניסה הדרמתית,
אז אמרו לי שאני "הולך להיכנס לאולם בבר מצווה שלי עם
טרקטורון",נו לך תבין אותם (כניסה דרמתית משהו).נו אז כמו
שאמרתי זה קרה כשבועיים לפני,כמו בכל כלי רכב צריך תמיד ללמוד
קצת לפני זה,אז לקחתי שיעור קצר בחלקה מאחורי האולם, הייתי שם
עם האבא שלי(יש לו קצת ניסיון בזה). בהתחלה ביקשתי שהוא ירקיב
אותי, נסענו לאט, אבא פחד למרות הניסיון שלו עם כלי רכב. כמה
ששעמם היה כייף, רציתי לנסות לבד, אז ככה זה היה, סיבוב ראשון
היה מהיר הרבה יותר מאלו עם אבא, אז תשבתי למה לא לנסות שוב,
מה כבר יקרה??, התחלתי לנסוע הגברתי מהירות נסעתי במהירות לא
נורמלית יחסית לטרקטורון פתוח ואז לאחר כ-500 מטר של נסיעה
רצופה, אחרי שלקחתי סיבוב, משום מקום בא באמצע הדרך מולי
קוביית ברזל גדולה, ממש כך, ואז כאילו הזמן קפא או יותר נכון
האט ראיתי את הגלגלים הקדמיים של הטרקטורון נתקעים בקוביית,
הרגשתי את עצמי מרחף באוויר, רואה איך הכל מסתובב ומסתחרר, ואז
זה קרה, לא שמתי לב לכך שיש גם גבעה מולי, הכל שם היה מכוסה
בעשב לח בגלל הטל של החורף (דצמבר), נפלתי נפילה רכה בתחושה
שכאילו תפסו אותי אלפי ידים לפני שפגעתי באדמה (או עשב מה
שתרצו), ראיתי אור חזק ומסנוור חשבתי כבר שאני מת, בעוד אני
רואה את האור אז אני שמעתי "בום!!!" חזק ומחריד אוזניים, אבל
לא יכולתי לשים את הידיים על האוזניים, הייתי משותק, התמונות
מתחלפות  אז ראיתי את כל חיי חולפים לי מול העניים בהבזק
"פלשבק" התמונות מתחלפות ללא הפסק ובין כל תמונה ותמונה אני
רואה את אותו אור חזק ומסנוור, במהירות לפי גילאים כל
זיכרונותיי חוזרים עליי ואז שוב האור החזק והמסנוור, חזק ורצוף
יותר מתמיד ואז שוב "בום!!!" חזק גדול אפילו יותר מהפעם
הקודמת...
רק הפעם אני לא ראיתי תמונות או זיכרונות, ראיתי רק את השמיים
הכחולים מעליי מרגיש את ראשי הרטוב מהעשב הלח שעליו נשכבתי, לא
שומע כלום , קמתי על רגליי מסתכל סביב, נדהם, כלום לא קרה לי .
ראיתי את הטרקטורון הפוך לידי, לא האמנתי, קראתי לאבא ואמרתי
לא שאני בסדר, אייך שהרמתי את ידי באוויר לסמנו ראיתי שריטה או
חתך בידי על אצבעותיי וחשבתי "לא קרה כלום, אבל נשאר סימן".
אייך שקראתי לאבא ראיתי עוד טרקטורון מגיע ועליו פועל של
האולם, הופך את הטרקטורון ומסביר לי שהטרקטורון היה על טור
גבוה ומסוכן. המנוע של הטרקטורון הפסיק לפעול כשהתנגש בקוביית
הברזל שעמדה מכופפת מההתנגשות. חזרתי לאבא עם הטרקטורון הפעם
לאט יותר וזהיר יותר, סיפרתי לו על מה שראיתי כשנשכבתי אבל הוא
רק צחק ואמר "היית שם לשניה וקמת, ברי כמו שור בלי שום פציע"
ואז בלי לומר מילה הסתכלתי על הסימן בידי וידעתי לא ראיתי את
המוות אבל הייתי קרוב עליו, ראיתי את כל חיי חוזרים ועוברים
למול עניי ב"פלשבק" ואז ידעתי ש"ניצלתי על ידיי מלאכים"...

יצאתי משם בלי פציע בלי שריטה רק סימן על היד ומחשבה שאף פעם
לא אהיה לבד.