מתבוננת בכם על במה
לובשים פושטים צורה
חובשים מסכה
פעם קופצים לחבית הקרובה
ופעם על הסוס העומד בפינה

מחייכים לאריות
לנמרים
מברכים את הקופים
מחייכים חיוך גדול לילדים

אך בשקט בשקט
כשהמסך יורד
על במה רעועה

פושטים מסכה
מורידים האיפור
מביטים במראה

ולפתע כך סתם יורדת לה דמעה
על אהבה שאבדה
על אכזבה
על חלום ישן
שחלף ועבר לו מזמן

ובלילה בלילה לפני השינה
כששוכבים במיטה הנוחה
מציץ לשמיים
מביט למרום

אתה יודע
שמותר כבר לבכות
להזיל דמעה
אפשר כבר לומר אני עייף נורא..

אז מחר כשתעמוד על הבמה
חיוך גדול תחייך לילד בפינה ..
נותן בלון לילדה שמלקקת גלידה
ומעניק שושנה
לאשה בשימלה הורודה

אציץ בך בפעם השנייה..
אחייך אל דמותך..
אגניב ידי אל ידך..
ואומר לך כך בשקט
מעט ביראה..
ידידי מצאת לך חברה נאמנה...

כי כולנו ליצנים..
וכולנו חובשים ופושטים מסכה..
ולא רק בפורים....