הבוקר לא מביא איתו תחושה כל כך אחרת או שונה
מתעוררת לעוד יום של לבד וכרגיל
זה מתיש אותי, אותו חלום, עולה שוב התמונה
שלך... הלב רוצה לנוח, השקט שמבהיל
כל כך ריק בלעדיך, שואלת איפה זה נגמר?
וכבר שוכחת איפה זה התחיל.
 
נזכרת באותם ימים, האבודים ,המשונים
לחשת לי את האמת הנוראית, הנכונה,
היו עוד אלף פעמים, על המיטה, בין הסדינים
הרגשתי שכבר לא אהיה האחרונה

שאוהבת אותך וחושבת עליך
תן לי קצת ממך, רק בשביל להמשיך בלעדיך.

הזמן לא מעביר את הכאב שהולך ומתגבר
מנסה לחשוב על משהו אחר וכרגיל
זה מציק לי כשהיום נגמר וכל זה לא עובר
אצלי... הלב רוצה לשכוח, השקט שמציל
אותי כאן בלעדיך, שואלת למה זה נגמר?
וכבר שוכחת איפה זה התחיל.

נזכרת באותם ימים, האבודים, הלא ברורים
לחשת לי את האמת היחידה, הנכונה,
היו עוד אלף פעמים, על המיטה, מאושרים
ידעתי שכבר לא אהיה האחרונה

שאוהבת אותך וחושבת עליך
תן לי קצת ממך, רק בשביל להמשיך בלעדיך.