אוסף את הזיכרונות אל תוך שקית אחת קטנה
יומנים שנכתבו בלחש
שירים שלא הבנתי את משמעותם
אינספור תמונות ישנות, שלא מראות דבר
רק את תמונתך
לא יכולתי להסיר
שנינו יודעים, שלא תופיעי פה יותר
מגעגוע או מצער
אני אותה משאיר
מתחת לערמה של זיכרונות
שלא יכולתי לרוקן מתוכי
אספתי במגירות
27 שנה שנים של זיכרונות
עכשיו אני מחפש מה הוא ההווה
מה נשאר לי ממנו
שעוד אפשר להשתמש
השקית עכשיו מלאה
אני זורק אותה
ולא מבקש חרטה
רק את תישארי
מתחת לערמה של דפים מיושנים
כמו שירים, את נשארת
אני לא בטוח, שאני יכול להבין
מה זה ייתן ומה זה ייקח
תעודות, ותמונות ישנות
יש לי חותמת בכול דף בדרכון
אבל בסופו של דבר, אני תמיד מגיע אל נקודת ההתחלה
יש זיכרונות שתמיד יבואו להכאיב
אתה שומר אותם, כדי לא לשכוח דבר
ובסוף אתה מגלה
שהם לא השאירו לך סיכוי
אני מביט ביומנים הישנים
מה רציתי שייזכר?
מה ביקשתי לקחת איתי, גם אחרי
שאשכח את הימים החולפים?
ועם הזמן, כול זיכרון
מאבד משמעות
ואתה נושא איתך מטען
שאין בו ממש
גם אותך, אני אשכח יום אחד
גם מתחת לערימה של שירים ישנים
את תיעלמי
ויום אחד
אשכח שיש שם אותך, כמו שרציתי לזכור
לפני שנעלמת
זיכרונות, אסופים בשקית קטנה
מה כתבתי פעם, שחשבתי שלא אשכח?
מוכן לאבד הכול עכשיו
לקבל בחזרה את ההווה,
גם הזיכרון הוא בסופו של דבר זמן
גם הוא יום אחד תם |
