הסתכלתם פעם על פופקורן במיקרו?
אני מתכוונת - באמת התבוננתם בשקית מסתובבת לה שלוש דקות בחלל
הצר שמואר בנורה צהובה?
כולם יודעים לפתוח את שקית הניילון, עם סכין או עם השיניים,
לשים על המגש במרכז המיקרו וללחוץ על כמה כפתורים, אבל מי באמת
נשאר להסתכל, להתבונן בשקית התופחת לה לאיטה, שבה כל גרגיר
שמתפוצץ גורם לה להיראות כמו יצור חי שסובל מבעיות עיכול
מסוימות.
מי שמסתכל טוב יכול לשים לב לפתח הצר של השקית, שנושף אדים
שקופים על דלת המיקרו בכל פעם שהוא מגיח מסיבובו האיטי. האם
הוא מנסה להגיד לנו משהו? האם השקית אוהבת בכלל להיות במיקרו?
שקית הפופקורן מזכירה לי תסכול של חיה שרודפת אחרי זנבה, ולא
יודעת בעצם שלעולם לא תצליח לתפוס אותו, קרוב אך רחוק.
כבר רואים את הסוף, השקית נושמת יותר ויותר בכבדות, ו... הנה -
צלצול הפעמון.
אז תשלפו את השקית מהר מהמיקרו. חלק מכם, אלה שלא אוהבים ללכלך
את הידיים, ואף פעם לא שותים מהבקבוק, ישפוך את תכולת השקית
לקערת פלסטיק. החלק השני יסתפק בלאסוף חופן של פופקורן חם
וטעים ישר מהשקית.
בתיאבון!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.