בוא אליי. בוא ואחבק אותך. אשמור עליך כאילו היית שלי. הלוואי
והייתי יכולה להרגיש את מה שאתה מרגיש. הלוואי והייתי אוהבת
אותך כמו שאתה אוהב אותי.
לא מסוגלת. פשוט לא יכולה להביט לך בעיניים כשאני אומרת את זה.
לא מסוגלת לבטא את המילים הצפויות כל כך. לא יכולה להגיד שאני
אוהבת אותך. כל כך הייתי רוצה לאהוב אותך. לרוץ אחריך ולחפש
אותך. וכשאמצא אותך להגיד לך את המילים הכל כך פשוטות האלה.
המילים שאתה כל כך מצפה להן. אבל לא כך אני מרגישה. לא רוצה
למרר את חייך באהבה שלא נענית.
אני רוצה שתרגיש קרוב, שתרגיש שאתה יכול לבוא אליי. שתדע שיש
לך מישהו. יש לך לאן ללכת כשרע לך וכשאתה עצוב. ראיתי אותך
כשאיש לא הסתכל ומחית את הדמעה הבוגדנית שברחה לה. אני יודעת
מה אתה מרגיש. ראיתי אותך כשהיית לבד והיה לך רע. הייתי רוצה
לשמור עליך ושיהיה לך רק טוב. הייתי רוצה לדעת לאהוב אותך. אני
לא אוכל אבל אני רוצה להיות שם בשבילך. רוצה להיות איתך, חזקה
בשבילך. להיות שם כשתצטרך כתף. להיות הכתף הזו שתצטרך.
בוא אליי. תסתכל לי בעיניים. אני יודעת שכואב לך. גם לי כואב.
כואב לעמוד מולך וכך לרמות אותך. כואב לדעת שיש דבר אחד שאוכל
לעשות כדי לעזור לך. אבל זה הדבר היחיד שאינני מסוגלת לתת לך,
הדבר היחיד שלא אוכל כמה שארצה. אני יודעת שאין לי זכות לשפוט
אותך. אין לי זכות לדחות אותך בלי שניסיתי. דבר אחד אני יודעת.
בוא אליי. אני אחפש אותך, אני רוצה לנסות. אני יודעת שלא ייצא
מזה כלום. אני יודעת שלעולם לא אוכל לאהוב אותך אבל בוא אליי.
ספר לי על כאבך. תבכה. ואני אחבק אותך. אעשה הכל כדי להקל על
הכאב. בוא אליי... |