יושבת מול הנייר הריק.
חושבת איך לנסח את דבריי.
הראש מלא במחשבות,
אבל שום דבר לא עובר לידיי.
חושבת איך להתחיל,
ואיך הכל יתפרש,
מנסה למצוא מילים,
אך על הנייר הכל מתנפץ.
שותה עוד כוס קפה,
וחושבת -
אולי עדיף להפנים,
ולא להעלות על הכתב,
אך הראש מתעקש,
ואינו מרפה מחשבותיו.
ניצבת שוב מול הנייר החלק,
מנסה להתחיל מהתחלה.
אך הראש לא מניח לשכוח,
שום חלק, שום הברה.
הוא לחוץ על שלו, ואינו מתפשר,
נלחם שאשפוך ואשתף גם אחרים.
לא מצליחה, היד מתעייפת,
מקפלת את הנייר,
ושומרת לפעם אחרת.
אולי אז אצליח להביע את עצמי.
שותה עוד כוס קפה.